אני מאלה שקשה להם לקבל,
שמובך מקבלת מתנות,
ברגעים של חולשה אני מעדיף להיעלם,
להחריש קיומי,
ככה שלא יראו אותי,
שלא יגלו מי אני..
אני מאלה שמעדיף לתת את הקרדיט למישהו אחר,
מאלה שעושים את מי שהם אוהבים מלכי העולם,
מאלה שסולחים תמיד,
מאלה שרוצים לאהוב את כולם,
שלא יחושו מחסור,
רודף שלום וצדק,
אבל מתחת לכך נוטה לחשוב שהקיום שלי הוא פגום,
שאני רוע לאנושות,
שאני נטל,
שאני הרס, שחור, ורע..
אתמול לאחר סופשבוע עם אחים נשמתיים,
שבת ששמחנו וטסנו יחד לשמיים כמו בחגיגות פורים.
לאחר שיחת נפש עם חברה מרפאת,
עשיתי הליכת התבודדות בטבע הפורח,
והבנתי :
זה שאני חי זה המתנה הכי גדולה של היקום,
זה החגיגה הכי גדולה בעולם,
ויותר מזה אני לא צריך כלום,
כל השאר זה בונוס.
אחר כך המשיכו התובנות והבנתי כי הטבע הוא עולם התופעות היפה ביותר שקיים,
המוח שלי התמלא בים של מידע חדשני ובהיר,
והבנתי כי כל מה שעליי לעשות הוא להרפות אל הפלא שאני,
להתבונן,
להתענג,
ולאפשר לדברים לנבוע ולקרות מעצמם💫.
אוהב אותכם💖
~
טבע אילן🌿,
מרפא מדקר ומתקשר.