יש בי צד שתמיד נמשך לאלה המשדרים ביטחון,
לכאלה שאפשר להישען על דעתם,
שנשמעים חכמים,
שסוחפים אותך לתוך עולם מסודר,
חכם,
של הסברים,
לוגיקה,
ואז הלב נרפה,
חוזר למקומו,
ופעמים רבות נפתח.

יש בי תמיד משיכה לדת,
משיכה לאלה שאומרים שזאת היא ה-אמת,
שאלוהים ציווה, אמר וזאת האמת לאמיתה.

יש בי צד שכמהה לחופש הזה,
לחופש הזה שבהתמסרות לידע מסוים,
לדרך אחת,
לדרך שהיא האחת והנכונה.

לצערי עוד לא מצאתי דרך כזאת,
ונסיתי, ניסיתי לחזור בתשובה, להמיר את דתי,
הלכתי אחר מורים רוחניים, אני קורא כל יום ספרות דתית,
הרצאות,
ועדיין לא מצאתי דרך שהיא ה-אחת.

וזה אומר שבחיי יש המון אפשרויות,
בכל רגע יש כמה אלטרנטיבות,
שאני מחובר לעצמי,
שהראש והלב שלי אחד,
העולם יפה,
אני אוהב את כולם,
אולי אפילו לי יש דעה נחרצת,
אני רואה את המציאות בבהירות,
ויתכן ואני נשמע לאלה הניזונים ממני בטיפולים כאחד יודע,
אבל האמת שאני לא יודע הרבה,
לפעמים אני שוגה וחושב שאני יודע,
האמת היא שמה שאני יודע,
זאת היא האמת שלי.

“האמת היא שכל מה שמתקיים ביקום הוא חלק מהאמת”.

כל זוית התבוננות,
כל אדם,
כל תורה,
כל שיטה,
כל קול,
כל רגש,
הכל זה ח ל ק מהאמת.

ואני שואל את עצמי,
מהי האמת שלי ?
אני בימים אלה שואל שוב,
מה השליחות שלי ?
מה באתי לעשות כאן ?

אני באתי לאחד,
באתי לקרב,
באתי לעזור לכל בני האדם (שהם שיקוף שלי),
להרגיש אהובים,
להרגיש ראויים,
להרגיש רצויים.

יש לי ראיה חזקה,
וזווית בהירה שאני מתחיל להתבונן על הנפש והגוף,
מערכות היחסים,
נושאי ההגשמה.

אני בכלל חושב שמה שאני נותן לאנשים זה לא ידע, או חוכמה,
רק נותן להם אהבה,
והכלים הם רק כלים…

אני מגלה שפעמים רבות הייתי נחרץ,
מתוך פחד,
פעמים רבות הבאתי הרבה מאוד עוצמה,
שזה מתוך פחד שדעתי לא תתקבל,
לפעמים אני חושב שאם יסכימו איתי,
אם מקבלים את הריפוי שלי,
את הדעה שלי אז אוהבים אותי,
ואני מבקש לשחרר זאת,
אני מבקש להיות אני,
להיות יותר צינור,
להיות במרכז פנימי,
אשר מביע את אשר יש בי,
את מה שעובר דרכי,
מי שרוצה יקשיב,
מי שרוצה יקבל,
ומי שלא, זה ממש בסדר.

אני לא אלוהים, אני לא אמור להתאים לכולם.

* בתמונה עם האחיינים שלי.
~
אוהב אותכם,
טבע אילן 🌴