מילים יכולות להחריב.
וידוי של הלב, דיבור כנה, אוטנתי, חשוף – בכוחו להמית !
להמית את המקום הספקן, המפריד, ההרסני – האגו.
תהליך ההארה שקול למוות.
כדי להיות כלי לקבלת השפע, אור אינסוף, על אדם להסכים להיות ללא האני שמקבל לעצמו, לוותר על ההזדהות, על הדרמה, לעדן את חושיו, ולאפשר לנשמתו להאיר.
כאן בסוכה במדבר, בארץ סיני, אחד הדברים שמעסיקים את המתלבטים להגיע (או את קרוביהם) הוא פחד מדע”ש, המגלם בתוכו את הפחד שקיים בתוך כל אחד מאיתנו – פחד המוות, הפחד להיות נכים, פצועים, נזקקים ואו חסרי אונים.
פעמים רבות יש להקשיב לקול זה, הוא מהווה מעין מצפן דרכים בשרות הלב.
פעמים אחרות זהו קולו של ערוץ האגו, המשליט עלינו טרור, ומונע מהמוות של האני הכוזב להתממש ולחוות עוד הצצה של הארת הנשמה.
הארת הנשמה, זהו תהליך אשר יכול להתרחש בכל זמן ומקום, וכולנו כמהים אליו בדרך זאת או אחרת.
כיצד ניתן להבדיל בין קולות האור ? לקולות החשכה ?
אולי, זה מחצית העבודה שלנו כאן בחיים, לזהות מיהו הקול השולט עלינו בכל רגע .
לי עוזרת ההבנה כי קול הנשמה יוצר תחושה של שלווה, שמחה, רגיעה, חיוניות ואילו קול האגו יוצר תחושה של כיווץ, לחץ ומתח היוצרים תחושה לא נעימה.
חג שמח והרבה אהבה,
טבע אילן.