אתמול בבוקר, קמתי, וקיבלתי מסר להיות קשוב לכל מסר שאני מקבל,
להיות קשוב ונוכח לכל מה שקורה בחיי,
לשים לב לשפת הגוף שלי,
להיות בהכרת תודה רציפה..
כבר כמה ימים שלא יוצא לי “מסר גדול” כלפי חוץ,
כל מסר זה כמו חווית לידה,
תחושת התעלות,
והיום רציתי להיות באינטראקציה עם אנשים,
והתחשק לי לתת לאנשים מסרים,
שלמעשה זה דרך להיפגש, לחלוק אהבה.
בגלל סף הרגישות הגבוה שלי, לפעמים מספיק לי כמה מילים מאדם, לפעמים ללא, ואני יכול להיפגש איתו ברמה הנשמתית, האנרגטית ולהעניק לו את מסר שמכיל בתוכו אהבה, רפואה.
התייחסתי אל עצמי במלא אהבה, עם יחס וכבוד מלא,
ולכל מי שפנה אליי, הייתי בהכרת תודה, הרגשתי זכות שהוא פונה אליי,
רוצה לקבל ממני מסר,
הבנתי שלא נוח לי לשבת ליד המחשב ולענות בתוך הפייסבוק מסנג’ר מבחינה טכנית, וכל אדם ששאל אותי שאלה, עשיתי העתק, הדבק וכתבתי תשובה על קובץ וורד עם רגיעה והקשבה עמוקה.
הוורד נתן לי רוחב מסך מלא,
הפחית הודעות קופצות מול העיניים,
החלטתי שאני אענה לכל אחד,
כמה שאני יכול,
את האמת שלי,
שאני רק רוצה לעזור לו,
וקודם אני פונה אל ליבו,
אל הטוב שבו,
ואז גם מוסיף חלק תודעתי.
הצלחתי לענות תשובות מפורטות, מושקעות, כמעט לכולם עם הרבה מאוד עומק.
הרגשתי שאני אוהב את התשובות שלי,
שאני טוב אליי, שאני טוב לאחרים, שאני רואה אותם, שאני אוהב אותם,
וכמובן שהפידבקים היו בהתאם.. ..
מהבוקר עד הערב הייתי בטרנס, קרו ניסים בטיפולים, ולסיום הלכתי עם חברה טובה לטיול בשכונה, ופתאום ירד עלינו מבול, לא צפיתי זאת, הורדתי את הסנדלים, והתחלנו לרוץ בגשם, בתוך שלוליות ענקיות, רטובים כמו ילדים, וזאת היתה חוויה של החיים.
יום חמים ושמח לכולנו.
~
טבע אילן,
מרפא, מתקשר, מדקר