עיקר האושר נולד מהבנת החיים,
המקרים בדרך ראי החוכמה.
בני הזוג, החברים, המשפחה, העמיתים, הילדים,
ראשי הממסד הם המאסטרים שמלמדים אותנו איך לחיות נכון.
אשר נראה בהם,
כיצד שנפרש את התנהגותם,
יעוררו בנו אותות חשמליים,
המפעילים את ליבת המוח,
המתרגם זאת לידי רגשות,
וממנה נגזרים פעולות.
הפרשנות שלנו תקבע,
אם נבחר בשמחה,
בהתרוממות,
או בכעס, עלבון, ותחושת כישלון.
הפרשנות שלנו,
היא המוקד עליו אנו מתבקשים לשים את תשומת הלב,
ולהכליל בתוכה את אור הבורא,
כלומר חמימות וראיית היש,
ובכך אנו משנים את חיינו,
מחיים בעצלתיים,
לחיים מלאי תשוקה ואהבה.
כל העדר הצלחה,
בכל תחום,
כל פעם שעלינו על מסלול ריגשי המאט את תפקודנו,
ונסענו איתו לאורך זמן,
זה כי טרם השגנו תפיסה בה אנו מאמינים,
הרואה את היופי שבהתרחשות שהתרחשה.
לפעמים, כאשר אנו מצויים בתדר הכבדות,
ושומעים מילים תודעתיות ברוח דברים אלה,
הדבר יכול להרחיק אותנו מעצמנו,
ולעורר בנו עוד יותר פרשנות המורידה אותנו מטה.
על כן,
מוטב ליצור מצב,
אשר בו, אנו פולסים דרך שבילי הפרשנות המפזרת,
זאת אשר צובעת את המציאות בדרכים קודרות,
ונפתחים לאור פנימי.
כאשר אנו נפתחים לתקשור עם ישויות, אנו מייבאים אור מן הבחוץ אל הפנים.
כאשר אנו מתחברים לרגשות, אנו מתחברים אל העומסים, מבטאים אותם עד שהם מתפוגגים ומגיעים לשקט המפעים.
כאשר אנו מתפללים, אנו מערבים את הבריאה, בוחשים אותה עם רגש ותודעה, מביעים כוונה ומתחברים לאחדות הגדולה.
כאשר אנו יושבים למדיטציה אנו מתמקדים בנשימה, מתבוננים כיצד הכל חולף, וחוזרים לאיזון ונוכחות נעימה.
כאשר אנו מקבלים דיקור, המחטים פותחות שערי חיבור, מאזנים את הגוף עם הצ”י השמיימי, מביאים אנרגיה למקום חסום, ומפזרים עודפים ממקום טעון.
שאנו מתרגלים יוגה, ריקוד, ספורט, אנו מניעים את הגוף ,ועימם הרגשות, המוח חוזר לעונג והנאה, ומשם אתם יודעים, החיים ממשיכים כחוויה.
יום ש מ ח,
טבע אילן
מרפא, מתקשר, מדקר.
