האושר לא מגיע מהעולם החיצוני. זכיה בלוטו, הישג בעבודה, ילדים, זוגיות, רכישת בית חדש, מכונית, וחופשה בחו”ל. אף אחד מהם לא יעשה אותנו מאושרים.
במסלול חיים פלאי זה, נשמתנו ירדה להתקיים בתוך גופנפש, והיא מלמדת אותנו בכל יום, ובכל רגע, כיצד להיות מחוברים, נוכחים, ושכוונותינו יהיה מופנות אל הכיוון הנכון, פנימה.
על פי תורת הקבלה, כאשר אנחנו מכווננים לקבל לעצמנו, אנו פועלים במצב של נפרדות, ולמעשה אנו מושכים אור שבא, נכנס ונעלם, כקרח הנמס בכוס, ובמצב זה אנו נחווה התמלאות מיידית, אך זמנית.
העולם החיצוני שופע בפיתויים כאלה, ואנו מוצפים בגירויים, פרסומות, ואין ספור אפשרויות.
הגוף הוא בחסר, הוא בעל רצון להתמלא מעצם היותו, כך נוצרנו, ואין בכך רע, אלא שיש דרך נוספת לחיות יחד עמו בשיתוף פעולה.
ההצעה היא שינוי פרספקטיבה, שבבסיסה עומד עקרון מהותי והוא הבנה שאנחנו בעצם חלק קטן שמחובר לדבר הרבה יותר גדול, שהבריאה היא משולה לים, ואנו טיפה בתוך הים הגדול.
כאשר אנו מבינים כי אנו טיפה בים, ואנו חלק מהשלם, אנו לומדים לפעול על פי תכונות הים הגדול, ולא לפי תכונות הטיפה הבודדת.
במצב זה אנו לומדים להידמות לבורא, אשר נוצרנו ממנו, והוא למעשה ברא את המציאות ואת הטבע, והיחסים ביננו לבינו הם שהוא מקור ההשפעה הגדול ואנו, האדם הננו כלי לקבלה.
כאשר אנו מגיעים לתובנות אלו, אנו מתחילים לתרגל להיות כים הגדול, לתת על מנת לתת, אך היות ואנו כלי קיבול כביכול, אנו לומדים לקבל על מנת לתת, ובכך רצונותינו הופכים לצינורות, ואנו פועלים יותר ויותר, באופן שהכלי מתמלא ויש בו תענוג שמגיע ונשאר.
אחד הדוגמאות היא בקשר בין הורים לילדים, קשר שיש בו בעיקר נתינה, ושם ההורה חווה את שיאי האהבה כאשר הוא מתרגל להיות בעיקר בנתינה.
כאשר אנו משנים את הכיוון, את החץ, ונזכרים בתנועה פנימית זאת, אנו הופכים לפעול מבפנים כלפי חוץ,
אנו מפתחים עוצמה פנימית, ופעולותינו הופכות ממוקדות יותר, שמחות יותר, והאחר מרגיש את ההשפעה זאת.
בצורה זאת האכילה שלנו הופכת להיות לשם הענקת הזנה לגוף, המפגשים שלנו עם חברים הופכים להיות לשם חיבור, הזוגיות לשם פריון ואהבה, ההורות שלנו מתרגלת נתינה ולימוד, והעסק מתרגל שירות.
תורת הקבלה מלמדת אותנו שהנתינה מבקשת להיות טהורה, מתוך רצון טהור לתת, ובידיעה מוחלטת שהכל יחזור, בדרכו שלו, אך מוטב לשחרר ציפייה זאת.
תורת הקבלה מציעה דרכים שיש בהן יצירת כוונות רוחניות, ויש בהם עשיה מרובה על פי עקרון הנתינה ומתכונת הבריאה.
מי שחי כך, זוכה לחיים משובחים שופעי פירות מתוקים.
טבע אילן.